שותף מתוך המהדורה 19/02/2018 חדשות

הקרן שמקשרת בין מטבוליזם של דג לבעיית השמנה של בני אדם

קרן ‭ NRS‬ מתכננת להשקיע מיליוני דולרים בפרויקטים בישראל ולהעביר לכאן את מרכז  הפיתוח של החברה הבת אמריקאית שלה • בראיון ל“גלובס“, מסביר מנכ“ל הקרן סם סלמן את  האני מאמין שלו: ניתן ליישם פריצת דרך בתחום החקלאות והאקולוגיה גם ברפואה / גלי וינרב

Picture

פרויקט הדגים של קרן ‭ NRS ‬  (בתמונה למטה, מימין: מנהל פעילות הקרן בארץ אלי מור,  המנכ"ל סם סלמן, ומנהל מסחור  הידע במכון וולקני, יעקב מועלם)

צילומים: איל יצהר, והמכון לחקר הימים והאגמים

Picture

‭NRS Health and Wellness ‬

• שנת הקמה: ‭ 2015 ‬

• פעילות: השקעות וייזום חברות בתחום הבריאות, החקלאות והסביבה

• מייסד ומנכ“ל: סם סלמן

• מנהל הפעילות בישראל: אלי מור

• היקף הון מנוהל: עשרות מיליוני דולרים

• השקעות מובילות: חברת ‭ Mir Diagnostics ‬ לאבחון סרטן בש

• פרויקטים מובילים בישראל: ברירת מין אפרוחים, שיפור מטבוליזם של דגים ופרות, וקנביס רפואי

בינואר 2017 הכריזה

קרן ‭ New) NRS ‬ ‭ Reality Solutions‬) שתשקיע עשרות מיליוני דולרים בפעילות בישראל - סכום דומה לזה שהיא משקיעה  בארה“ב, מולדתה. היום, כשנה אחרי, נראה שהתוכנית אכן  מתחילה להתממש. הקרן, הפועלת במודל ייחודי המשלב השקעות ברפואה, באקולוגיה ובחקלאות, כבר השקיעה בכמה חברות ישראליות, שרובן הוקמו עם מכון וולקני, במסגרת הסכם שיתוף הפעולה שחתמו ביניהם.

החברות שבהן הקרן השקיעה עוסקות בביולוגיה של אפרוחים,  דגים ופרות, בהתאם לחזון שלה, שלפיו הבריאות שלנו מושפעת ממה שאנחנו אוכלים ומהסביבה. יותר מכך, אנשי הקרן מאמינים שפיתוחים ביולוגיים להשבחת החקלאות יכולים להוביל לפריצות דרך בהבנת מנגנונים ביולוגיים של בני אדם, וניתן ליישם פריצת דרך בתחום החקלאות גם בתחום הרפואה. לכן חייבים לפתח את התחומים הללו באופן משולב.

”כשבוחנים את הניסיונות של סקטור הבריאות לבדו להתמודד עם מחלות כמו סרטן, מחלות נוירולוגיות או מחלות מטבוליות, ההחזר על ההשקעה של החברות הללו הוא גרוע  בכל מדד“, אומר מנכ“ל ‭ ,NRS ‬  סם סלמן, בראיון ל“גלובס“. ”מספר החולים בכל המחלות הללו רק עולה. מה עושות חברות התרופות לא נכון בהקשר הזה? אנחנו חושבים שחלק מהכשל  הוא באופן הגדרת הבעיה. היום, ביולוגיה של בני אדם נתפסת כעולם נפרד מהאקולוגיה, החקלאות והביולוגיה של בעלי חיים, בעוד שבפועל יש דמיון רב בין התחומים וניתן ללמוד עליהם  הרבה אם חוקרים אותם יחד“.

סלמן מאמין שאם מערכות הביג דאטה המתמודדות עם מחלות אנושיות יחוברו למערכות הביג דאטה של תחומי האקולוגיה והחקלאות, יתפתחו לראשונה מודלים של מערכת שלמה, שמשפיעה על  הבריאות שלנו. ”התחלנו לבחון את התזה הזאת במודל של השקעות משולבות, בתחומים הקשורים לסרטן, למחלות  מטבוליות ולזקנה איכותית“.

מדינת החדשנות הבינתחומית

‭NRS‬ פועלת בניו יורק כחברת ייעוץ ובנק השקעות עם זרוע ייעודית לתחום הבריאות. יש לה השקעה אחת כקרן - בחברה שעוסקת בגילוי מוקדם של  סרטן, בשם ‭ .Mir Diagnostics ‬ פעילות ההשקעה האחרת שלה  מתבצעת היום, למרבה ההפתעה, רק בישראל, אם כי בכוונתה להתרחב להשקעות נוספות בארה“ב והיא מגייסת בימים אלה קרן לשם כך.

רוב מנהלי הקרן הם יהודים, אבל זה לא ההסבר היחיד להתמקדות בישראל. ”ישראל היא מדינת החדשנות הבינתחומית האולטימטיבית, כי באופן היסטורי מעט אוכלוסיה עם מעט משאבים הייתה צריכה לפתור לא מעט בעיות, שכל אחת מהן יכלה להכריע את  המדינה. למעשה, התמודדתם עם כל הבעיות הקריטיות של  העולם באופן חדשני“.

מי שמנהל את פעילות הקרן בישראל הוא אלי מור, שהכיר  את סלמן כאשר ‭ NRS‬ השקיעה בחברה שבה עבד קודם לכן, ביוהרווסט שבבעלות זכי רכיב ועוסקת בייצור רזרבטרול (החומר בענבי יין הנחשב יעיל  במניעת מחלות לב). הפעילות של הקרן בארץ החלה בשיתוף פעולה עם מכון וולקני, בהשקעה במיזמים שנובעים ממחקרים של המכון, אולם התרחבה מעבר לכך.

”המכון אחראי ל–%‭75 ‬  מהחדשנות החקלאית בישראל“,  אומר סלמן. ”לפעמים הם צריכים לחדש לא רק למטרות רווח, אלא כדי לפתור בעיה שמטרידה את  המדינה“. הפרויקט המשותף הראשון קשור בברירה של  אפרוחים. כיום, אפרוחים זכרים שאינם יכולים להפוך לתרנגולות מטילות מושמדים עם לידתם (הם אינם מתאימים למאכל), וזו בעיה אקולוגית ואתית, וגם תוספת הוצאות לחקלאי. באמצעות שינוי גנטי, שאינו הנדסה גנטית של ממש, ניתן לשלוט במערכת ההתמיינות המינית של האפרוחים, כך שכולם  הופכים לנקבות. בהמשך, אותה פלטפורמה טכנולוגית יכולה לאפשר בקרה גנטית טרם בקיעת האפרוחים, וכך להגן עליהם מפני מחלות ולחסוך באנטיביוטיקה  - לטובת האפרוחים, החקלאים והציבור הרחב.

זה עובד גם על בני אדם?

”אנחנו פחות מבינים את  ההתמיינות למין אצל בני אדם“.

מאחר שביצה היא גם חלבון, פרויקט האפרוחים קשור לאחת ממשימות העל שהציבה לעצמה הקרן - להביא לשוק פרויקטים  שיחסכו ‭ 30%‬ מצריכת החלבון העולמית.

"מזון הוא התעשייה הגדולה  בעולם“, מסביר סלמן את  המטרה השאפתנית. ‭ 80%” ‬ משוק המזון העולמי מנוהלים  בידי ‭ 500‬ גורמים בלבד, ו–%‭80 ‬ מאלה מנוהלים למעשה על  ידי ‭ 50–40‬ גורמים. שינוי מבנה העלויות והמחיר הסביבתי של ‭ 50–40‬ החברות הללו ישפיע על כל העולם: על איכות הסביבה ועל ביטחון המזון ואפילו על  חלוקת העושר בעולם“.

מוצר אחר שהקרן עובדת עליו בשיתוף מכון וולקני והמכון הישראלי לחקר הימים והאגמים קשור בתזונת דגים. לדגים יש שתי בעיות: הם אוכלים דגים  אחרים (וכך מבזבזים חלבון) ומפרישים הפרשות מזהמות. באמצעות שיפור גנטי של מטבוליזם הדג, מצליחים להשיג יותר דג ופחות הפרשות בעבור כל גרם שהדג אוכל. למוצר זה יש גם יישומים אפשריים בבני אדם. ניתן להשתמש בו כדי לעזור לאנשים הסובלים מתת תזונה. היפוך של הטכנולוגיה עשוי להוות בסיס לתרופה נגד השמנה.

איך מעבירים את ההמצאה מתחום לתחום?

‭NRS”‬ מעסיקה קבוצה של מדענים בעלי רקע בתחומים הללו והם מעורבים מהיום הראשון שבוחנים השקעה. אנחנו מאמינים שהמצאה בתחומי החקלאות או הרפואה היא לא סתם גימיק, אלא גילוי של תכונה בטבע, והתכונות היסודיות נוטות להשתכפל  במקומות שונים“.

בשבועות הקרובים צפויה הקרן לסגור השקעה נוספת, הפעם בטכנולוגיה שנועדה להגביר את יעילות העיכול של הפרה באמצעות התערבות  במיקרוביום שלה. ”פרות הן מאוד לא יעילות מבחינה  מטבולית“, אומר סלמן. ”להשמין פרה זה דבר יקר שמצריך אדמה,  מים, אנטיביוטיקה. הפרות גם מפרישות מתאן שגורם להתחממות גלובלית ומעבירות מחלות לבני אדם. המוצר הזה פותח באוניברסיטת בן גוריון ומוסחר על ידי חברת המסחור  של האוניברסיטה“.

נוסף על ארבעה מיזמים  שבהם משקיעה ‭ NRS‬ בישראל, וצפי להשקעות נוספות, הקרן מתכננת להביא לכאן את מרכז הפיתוח של החברה האמריקאית העיקרית שלה, ‭ ,Mir Diagnostics‬ המפתחת בדיקה לזיהוי תאים סרטניים בשתן.

”אנחנו מקווים שמרכז  הפיתוח יעסיק ‭ 15–10‬ איש  בישראל“, אומר סלמן. ”אבחון הוא בעצם עיבוד אותות, הפרדה של סיגנל מרעש. בישראל נמצאים המומחים הגדולים בעולם לעיבוד  אותות“. המוצר כבר נוסה  ב–‭3,000‬ בני אדם והציפייה היא שהוא יגיע לשוק האמריקאי בתוך כשנתיים. •

סלמן: ”כשבוחנים את הניסיונות של סקטור הבריאות להתמודד עם סרטן, מחלות נוירולוגיות או מחלות מטבוליות, ההחזר על ההשקעה של החברות הללו הוא גרוע בכל מדד. מספר החולים בכל המחלות הללו רק עולה“

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן