שותף מתוך המהדורה 04/06/2017 חדשות

מי מסתתר מאחורי הודעת שר התקשורת על כך שיש לבדוק מחדש את הצורך בתחרות בטלפוניה / גד פרץ

יד מכוונת או טעות של טירון?

Picture

שלמה פילבר. למי להאמין?

צילום: תמר מצפי

Picture

איוב קרא. לא הספיק ללמוד את החומר

צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

עם כניסתו לתפקיד, נתן שר התקשורת הנכנס, איוב קרא, הצהרה דרמטית וחשובה במיוחד. בהודעה רשמית, הצהיר קרא כי הוא תומך למעשה בבדיקה מחדש של הצורך בתחרות בטלפוניה -אותו צורך שרק לפני שבועיים קבע השר היוצא, צחי  הנגבי, שהוא חיוני לתחרות. ההודעה היכתה בתדהמה את כל מי שמכיר מקרוב את שוק התקשורת. האם קרא באמת מאמין במה שכתב?

ובכן, חשיבות ההודעה אינה בכך שהיא מסמנת את כוונותיו  של השר החדש. לקרא, ככל הנראה, לא היה שום חלק בהודעה והיא הוכנה עבורו  ע“י מנכ“ל המשרד, שלמה  פילבר. מטבע הדברים, אפשר  להניח שקרא, כשר חדש, עדיין לא הספיק ללמוד את החומר ובוודאי שאין לו דרך להבין את המורכבויות של עבודת הפיקוח על שוק התקשורת כבר בימיו הראשונים בתפקיד. לא כך הדבר ביחס לפילבר, האיש שאחראי כאמור על אותה הודעה שמספקת לנו, האזרחים, הצצה לעולם סמוי מן העין, עולם של אינטרסים ומוקדי כוח שמעצבים את האג‘נדה שהאיש מנהל כבר כשנתיים במשרד התקשורת.

כזכור, החובה שחלה על בזק לספק שירותי טלפוניה נקבעה  ע“י שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, במסגרת שירותי השוק הסיטונאי. בזק אמורה הייתה להתחיל לספק את השירות  כבר במאי ‭ ,2015‬ אולם עד כה לא עשתה זאת והליך הפיקוח שמתנהל נגדה כשנתיים לא הניב בינתיים כל תוצאה. וכפי שכבר כתבנו כאן יותר מפעם אחת, האחריות על העיכוב באספקת השירות רובצת כולה  על פילבר, שכבר בסוף ‭ 2015 ‬ פרסם שימוע מתוקן במטרה להציע מודל מרוכך של אספקת השירות, אבל מאז ועד לאחרונה לא עשה דבר כדי לקדם זאת.

בבזק רואים בנושא הטלפוניה אירוע מכונן שעשוי לכרסם משמעותית ברווחי החברה ולסכן את פירמידת השליטה בה, ולכן לא חוסכים במאמץ להילחם ביישום השירות. רק לאחרונה, אחרי עיכוב של יותר משנתיים, פרסם המשרד החלטה מעודכנת לפיה בזק תחל באספקת השירות בתוך חודשיים - במודל אשר מציע לבזק מחירים יותר מכפולים מאלו שחברת הייעוץ פרונטיר המליצה עליהם. בהחלטה שפרסם המשרד נכתב כי  ”יוצא כי כיום, בחלוף כמעט שנתיים ממועד אספקת השירות, לא ניתן עדיין שירות טלפוניה סיטונאי על ידי החברה לספקיות השירותים. זאת על אף הצורך הקיים לכך בשוק התקשורת הנייחת נוכח חשיבותו של השירות לפיתוח התחרות בשוק זה. המשרד רואה חשיבות רבה ביכולתן של ספקיות השירות להציע חבילת שירותים הכוללת טלפוניה  וביישום מיידי של השירות“.

גם במסמכים נוספים שפרסם המשרד בשנים האחרונות, לרבות במסמכים שהוגשו  לבג“ץ, הוא שב והדגיש את החשיבות המכרעת שיש בשירות להתפתחות התחרות בתחום הקווי. והנה פתאום מגיעה אותה הצהרה של השר קרא (שנכתבה כאמור ככל  הנראה ע“י פילבר) ואומרת כי ”לאור תמורות הנוגעות לחלופות לשירותי טלפוניה ולשינויים בהיקפי הביקוש ומידת החשיבות של שירות זה לתחרות, ומאחר שחשיבות שירות זה לתחרות השתנתה דרמטית מאז תחילת הדיונים  בעניין, הנחה השר את מנכ“ל משרד התקשורת לבחון בתום השנה את רלוונטיות תיק שירות הטלפוניה כחלק מהשירותים הנכללים בשוק  הסיטונאי“.

למי צריך להאמין? למסמך שפורסם לפני שבועיים או להצהרת קרא–פילבר מלפני ימים אחדים? האמת היא שככל שמתאמצים קשה מאוד למצוא רציונל לגיטימי בניסיונות של פילבר לבטל את אספקת השירות. שירות הטלפוניה הקווית הוא כמעט שמורת הטבע האחרונה שנשארה בתחום התקשורת, תחום שמניב לבזק הכנסות עצומות - וחשוב מכך רווח עצום. גם בעלת השליטה  בבזק, חברת ”אינטרנט זהב“, מציגה את הטלפוניה הנייחת כאחד מהנכסים המשמעותיים  של בזק, ולא בכדי. במצגת שפרסמה לפני ימים אחדים, היא מתארת את השוק הקווי כ“דואופול בשוק התשתיות - בזק והוט - כאשר בזק הינה היחידה עם תשתית לטלפוניה  נייחת“.

אוסף של מילים

אולם, בניגוד למגמות בעולם הישראלים לא ממהרים לנתק את הקו הנייח בביתם. על פי נתוני הלמ“ס בשנים  האחרונות, ל–%‭75‬ ממשקי הבית בישראל יש קו טלפון - שיעור חדירה גבוה יותר מטלוויזיה  רב–ערוצית, למשל. ייתכן שמדובר בסיבות הקשורות במצב הביטחוני, אבל ישראל בהחלט חריגה בעניין הזה. לקוח ממוצע משלם לבזק כמעט 60 שקלים בחודש עבור השירות, מחיר שכמעט שלא השתנה בשנים האחרונות, בזמן שבאותה התקופה פחת מחירו של הסלולר בעשרות אחוזים (בימים אלו מציע רמי לוי חבילת סלולר של שיחות בלבד  ב–7 שקלים בחודש - כמעט ‭ 90%‬ פחות מהמחיר של בזק  לטלפוניה הקווית). כך שאזרחי ישראל משלמים לבזק סכומי יתר שמגיעים עד כדי מיליארד שקלים בשנה בגין שירותי  הטלפוניה. מנגד, לבזק כמעט ואין הוצאות. הפעם האחרונה שהיא השקיעה ברכיבי תשתית הקשורים לטלפוניה הייתה לפני כעשור כאשר רכשה מתגי  טלפוניה חדשים (וזולים מאוד).

קשה לדמיין תחום שעשוי להשפיע על יוקר המחיה בישראל ושניתן לתקנו במהירות כה רבה כמו שירות הטלפוניה הקווי. ברור אם כן שחשיבות שירות הטלפוניה הסיטונאי לא פחתה כלל - ההיפך הוא הנכון, ולכן ההצהרה של קרא–פילבר היא לא יותר מאוסף של מילים שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר.

מטבע הדברים לבזק חשוב לשמור על מעמדה כספק דומיננטי בתחום הטלפוניה, אך מדוע מנכ“ל התקשורת פילבר מנסה לשכנע אותנו שמדובר בשוק זניח שחשיבותו לתחרות שולית, ואם אכן מדובר בתחום כה שולי - מדוע בזק נאבקת בצורה כה נחושה כנגד אספקת השירות? איך ניתן להתייחס לתחום מונופוליסטי עם רווחיות כה עצומה ככזה שמידת הרלוונטיות שלו לתחרות נמוכה? ולאיזה פילבר עלינו להאמין - לזה שסיפק הצהרות לבג“ץ ומסמכי שימוע שמתייחסים לטלפוניה כמוצר חיוני וחשוב להתפתחות התחרות? או לזה המסתתר מאחורי הצהרת קרא ואומר שמדובר בשירות לא רלוונטי שיש לשקול את נחיצותו? האמת היא שאין לנו כבר מושג.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי ”ההודעה המשותפת שיקפה את הנושאים שעלו בפגישה שנמשכה שעה וחצי. הסיכום מבטא בשלב זה את המשך פעילות המשרד בתחומים השונים על פי תוכנית  העבודה לשנה הקרובה“. •

קשה מאוד למצוא רציונל לגיטימי בניסיונות של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר לבטל את אספקת שירות הטלפוניה הקווית. מדובר בתחום שמניב לבזק הכנסות עצומות - וחשוב מכך רווח עצום

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן