שותף מתוך המהדורה 20/06/2017 חדשות

ביה“ד לעבודה שם קץ לנוהג הפסיקתי שלא להרשיע את הבעל במקרה של העסקת עובדת זרה במשק בית, אלא רק את אשתו

בניגוד לברק ולוינשטיין: עופר נמרודי הורשע ביחד עם רעייתו בגין העסקת עובדת זרה במשק בית שלא כדין

בעוד שרה“מ לשעבר אהוד ברק, היועמ“ש לשעבר יהודה וינשטיין ואיש העסקים בני  שטיינמץ, נחלצו מאישום פלילי, לאחר שנתפסה עובדת זרה לא חוקית בביתם, ואילו  רק רעיותיהם עמדו לדין והורשעו - הרי שעופר נמרודי לא נחלץ מהרשעה פלילית -  והורשע יחד עם אשתו • ביה“ד האזורי הבהיר: ”העובדה שאשתו של הנאשם התנהלה  מול העובדת הזרה ולא הנאשם עצמו, אינה פוטרת אותו מאחריות“ / חן מענית

Picture

עופר ורוית נמרודי. הרשעה משותפת צילום: תמר מצפי

בתי הדין לעבודה זונחים את המנהג הפסיקתי של הטלת האחריות על העסקת עובדים זרים ללא היתר ושלא כדין במשק הבית על האישה המעסיקה, תוך מתן  פטור מאחריות לבן–הזוג. בכמה מקרים ידועים בשנים האחרונות הועמדו לדין כמה נשים של גברים מוכרים וחזקים ואף הורשעו בגין העסקה לא חוקית של עובדים זרים בבתיהם. בין היתר, מדובר היה בנילי פריאל ואביבה וינשטיין, שהורשעו, כל אחת בנפרד בהעסקת עובד זר בביתם בזמן שבעליהם, ראש הממשלה  לשעבר, אהוד ברק, והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, לא הועמדו לדין ויצאו ללא פגע.

גם אשתו של איש העסקים בני שטיינמץ, לוסי אגנסשטיינמץ, הורשעה לבדה, לפי  הודאתה, על–ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בהעסקת עובד זר ללא היתר וללא ביטוח רפואי במשק הבית של הזוג שטיינמץ במושב רשפון.

בפסק–דין שקיבל לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניינם של איש העסקים עופר נמרודי  ורעייתו, רוית, פעל בית הדין לעבודה באופן שונה. השופטת דגית ויסמן הרשיעה הן את עופר נמרודי והן את רעייתו בהעסקת לא חוקית של העובדת הזרה. בית הדין לעבודה קבע כי כאשר בני–הזוג העומדים בראש התא המשפחתי, נהנים מאותם  שירותים של עובד/ת זר/ה, שני בני–הזוג צריכים להיחשב כמעסיקים של אותו העובד והם נושאים יחדיו באחריות. זאת, במקרה שהעסקת  העובד/ת הזר/ה נעשתה ללא היתר ובאופן לא חוקי.

חיפוש ללא אישור

הזוג נמרודי מתגורר בבית פרטי רחב ידיים ברחוב ”הר  דפנה“ ביישוב היוקרתי סביון.  בנכס נמצאים, בין היתר, בית מגורי המשפחה המרוחק מאוד משער הכניסה למתחם, ומבנה נוסף המשמש כיחידת דיור לשימוש העובדים במשק הבית - כאשר בין שני המבנים עובר כביש פנימי.

בנובמבר 2012 ערכו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ביקורת במתחם ביתם של  הנמרודים. זאת, לאחר שנכנסו לבית ללא אישור, תוך שהם מנצלים את העובדה שאחת העובדות במקום נכנסה לבית עם רכב ופתחה את השער.

ביולי 2013 הגישה רשות האוכלוסין וההגירה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כתב אישום נגד נמרודי ונגד  רעייתו, רוית, בגין העסקת עובדת זרה שלא כדין וללא ביטוח רפואי בביתם. לפי כתב האישום, בביקורת שנערכה בנובמבר 2012 בבית הזוג נמרודי בסביון, נצפתה בנכס עובדת זרה כשהיא עובדת בשטיפת כלים. לדברי רשות האוכלוסין ווהגירה, העובדת נתפסה כשהיא מתחבאת במרתף הבית.

לפי כתב האישום, בהמשך התברר כי הזוג נמרודי העסיק את העובדת הזרה בעבודות ניקיון וגיהוץ למשך מספר  חודשים, והיא אף לנה בביתם. זאת, למרות שהעובדת הזרה הגיעה לישראל עם אשרה לעבוד אך ורק בתחום הסיעוד. עוד נטען נגד בני–הזוג נמרודי כי הם לא הסדירו עבור העובדת ביטוח רפואי, וזאת בניגוד לדין.

בתום שמיעת פרשת התביעה, הגישו עופר ורוית  נמרודי - באמצעות עוה“ד  נבות תל–צור וזרי חזן - בקשה לביטול כתב האישום נגדם. הבקשה התבססה על הטיעון, כי החיפוש של הפקחים מרשות האוכלוסין וההגירה בביתם נעשה בניגוד לדין.  זאת, בין היתר, כיוון שפקחי הרשות נכנסנו למתחם ביתם של בני–הזוג נמרודי ללא אישור של מי מהנוכחים בו, בעת החיפוש, ותוך שחדרו אליו בגניבה.

שיחת חולין ונימוסין

שופטת ביה"ד האזורי  לעבודה, דגית ויסמן, מצאה חומרה רבה בהתנהגות הפקחים, נציגי המדינה, במסגרת החיפוש  בבית נמרודי. עם זאת, היא קבעה כי אין בה כדי להביא לביטול כתב האישום כולו. ”העבירה של העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה חברתית–כלכלית המשקפת תופעה שיש למגר. הפגמים שבחיפוש מעידים על טעויות של רשות האכיפה, שהמענה הראוי להן הוא פסילת הראיות שנמצאו בחיפוש, אך אין להרחיק לכת בקביעה כי עצם ניהול ההליך או עצם הגשת כתב האישום עומדים בסתירה לעקרונות  של הגינות או צדק“, פסקה השופטת, והמשפט המשיך להתנהל.

נמרודי טען להגנתו כי הוא אינו המעסיק של העובדת הזרב. איש העסקים טען כי בינו לבין רעייתו, שהם בעל ואישה המתגוררים יחד, קיימת חלוקה בכל הנוגע לאחריות לגבי צוות העובדים במשק הבית. לדברי נמרודי, הוא מעסיק, באמצעות חברה  בבעלותו, את הנהגים, ואילו  רעייתו, רויות, מעסיקה את  צוות עובדי משק הבית (טבח,  גנן, איש בריכה, מטפלת וכד‘).

השופטת דחתה את טענתו של נמרודי והרשיעה את  שני בני–הזוג. ”טענות מסוג זה נטענות מעת לעת כאשר נדונה אחריותם הפלילית של כל אחד מבני–הזוג בנושא העסקת עובדים זרים שלא  כדין במסגרת משק ביתם“,  כתבה השופטת. אולם,  לדבריה, ”חלוקת התפקידים בין בני–הזוג אינה מעניינו של  ביה“ד. את שאלת אחריותו הפלילית של עופר נמרודי ואת התשובה לשאלה אם יש לראות בו כמעסיק של  העובדת הזרה, יש לבחון על–פי הראיות בתיק ולא על–פי  ’חלוקת התפקידים‘ שבני–הזוג  חיים לפיה“.

השופטת ציינה כי מהראיות עולה שנמרודי היה מודע להעסקת העובדת הזרה,  פגש בה ואף שוחח עמה. כך, בתשובה לשאלה אם עופר פגש בעובדת הזרה, השיבה רוית נמרודי כי ”בוודאי שהוא  בבית ראה אותה, נתקל בה“; לשאלה אם נמרודי דיבר עם  העובדת, השיבה רעייתו: ”הוא  אמר לה ’בוקר טוב‘ ו‘ערב  טוב‘, אבל תשאל אותו“;  כשהקשו עליה ושאלו: ”את ראית אותו מדבר איתה?“ -  השיבה רוית נמרודי: ”שיחת  חולין ונימוסין“.

הנאה משותפת מהשירותים

לפי פסק–הדין, גם נמרודי עצמו אישר בעדותו שהכיר את העובדת והיה מודע לכך שהיא מועסקת במשק ביתו: ”מהרגע שנחקרתי לא הסתרתי שאני מכיר אותה, שהיא עברה שם והגישה קפה או ניקתה שם. יש הבדל גדול בין להיות מעסיק של האישה הזו לבין  להיות בבית“, העיד נמרודי. בני–הזוג נמרודי הבהירו בעדותיהם כי נמרודי לא התעסק בפרטי העסקתה של העובדת הזרה, הוא לא קיבל אותה לעבודה, לא נתן לה הוראות לגבי ביצוע העבודה וגם לא עסק בתשלום שכרה.

עם ביה“ד דחה את טענות  בני–הזוג וקבע: ”למרות זאת, אין חולק שעופר נמרודי נהנה מפירות עבודתה של  העובדת הזרה. בנוסף, יש לציין שהנאשם הוא המפרנס היחיד של התא המשפחתי. היינו גם אם הנאשם לא שילם, כלומר מסר את השכר, לעובדת הזרה, הוא זה שנשא  בעלות העסקתה“.

השופטת סיכמה את  עמדתה באמירה כי: ”עסקינן בהעסקה במשק בית, כאשר כל בני–המשפחה המתגוררים בבית נהנים מפרי עמלה של העובדת הזרה. מטעמים מעשיים, אך טבעי שאחד מבני–הזוג יהיה מעורב יותר בעניינים מסוימים מאשר  בן–זוגו. עם זאת, כאשר שני בני–הזוג העומדים בראש התא המשפחתי, נהנים מאותם שירותים, אין לראות  ב‘חלוקת האחריות‘ הפנימית  שבין בני–הזוג, כאבחנה משפטית ההופכת רק אחד מהם למעסיק של העובד  במשק הבית“.

ביה“ד קבע כי ”עופר נמרודי הוא המפרנס, ואילו רוית נמרודי היא המטפלת  בכל ענייני הבית. על כן, העובדה שאשתו של הנאשם התנהלה מול העובדת הזרה ולא הנאשם עצמו, אינה פוטרת אותו מאחריות, ואין בה ללמד שלא היה המעסיק שלה, אלא שיש לראות בו מעסיק של העובדת הזרה,  לצד אשתו“.

ביה“ד הבהיר כי ”גם אם לא התקיימו בעופר נמרודי כל הסממנים העובדתיים המצביעים על מעמדו כמעסיק, כיוון שמדובר בהעסקת עובדת במשק בית, שבראשו עומדים שני הנאשמים (עופר נמרודי  ורעייתו - ח‘ מ‘), מתקיימות די עובדות המביאות למסקנה כי גם עופר נמרודי הוא  מעסיקה של העובדת“. •

ביה“ד: ”עופר נמרודי הוא המפרנס, ואילו רוית נמרודי היא המטפלת בכל ענייני  הבית. על כן, העובדה שאשת הנאשם התנהלה מול העובדת הזרה ולא הנאשם  עצמו, אינה פוטרת אותו מאחריות, ואין בה ללמד שלא היה מעסיקה, אלא שיש לראות  בו מעסיק של העובדת, לצד אשתו“
ביה“ד: ”גם אם לא התקיימו בעופר נמרודי כל הסממנים העובדתיים המצביעים על  מעמדו כמעסיק, (הרי ש)כיוון שמדובר בהעסקת עובדת במשק בית, שבראשו  עומדים נמרודי ורעייתו, רוית, מתקיימות די עובדות המביאות למסקנה כי גם עופר נמרודי הוא מעסיקה של העובדת הזרה“

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן