שותף מתוך המהדורה 02/11/2017 חדשות

על מצב התקשורת

"זו תעשייה שלא יודעת לכבד את העובדים שלה"

הסיפור של תאגיד השידור הוא טראומה צורבת  עבורך? הרי יצאת מזה רע.

"מי יצא מזה טוב? מדובר באחד האירועים... הסיפור  של רשות השידור צריך להיות רב–המכר של 'איך לא  לעשות רפורמה'. סוגרים עסק ופותחים משהו חדש? צריך לקחת משהו קיים ולשנות אותו ולא לעשות  'סגירה–פתיחה'. ככה לא עושים רפורמה".

לא נתת לזה לקרות בזמנו כשהוחלט על הרפורמה.

"הייתה מלחמה ובזמן המלחמה עשו מחטף וזה מה  שקרה".

מה גם לך 'ברח' ב"צוק איתן"?

"אני לא מבין אתכם. העבירו את החוק בזמן  מלחמה".

לא חשבנו שגם אתה תשתמש בתירוץ הזה.

"זו המציאות. אני הכרזתי על צעדים ארגוניים ואז  פרצה מלחמה ועצרתי אותם. זה שגלעד ארדן (שר  התקשורת דאז, ע.ב, נ.ס) המשיך במלוא המרץ כאילו  אין מלחמה - אני לא יכול לשלוט בזה. אבל אני אומר לכם שאני לפחות דאגתי לעובדי רשות השידור. דאגתי לתנאי פרישה ולזכויות סוציאליות הכי טובות  שהיו".

אתה מצטער על הגרייס שנתת לנתניהו בהתחלה כשהסכמת לדחות את עליית התאגיד?

"לא".

אבל הוא עשה עליך סיבוב.

"אני לא חושב שהוא עשה עלי סיבוב. אני חשבתי שצריך לדחות את עליית התאגיד. כשיש לך מצד אחד ‭ 1,600‬ עובדים (עובדי רשות השידור, ע.ב, נ.ס) ומצד  שני כמה עשרות עובדים, אולי פחות מ–‭20‬ עם תאריך  קליטה, והתאגיד לא מוכן לעלייה - צריך לדחות. וגם כשקם התאגיד הוא לא היה מוכן. בגלל בן אדם אחד  או שניים נזרוק הביתה ‭ 1,600‬ עובדים? כל התהליך היה מבורדק, ואני יודע שתהליך הקליטה לא פשוט והיחס לעובדים הוא לא פשוט. התאגיד שאמור לשבת  בירושלים לא יישב שם. ככה עושים רפורמה?

"אחרי כול זה, מרגע שנפל הפור אני בשום שלב לא הייתי נגד פתיחת התאגיד ולא אמרתי שהוא לא יקום. היו נגדי הפגנות בעניין הזה. מרגע שהוכרע אמרתי  'בסדר, אבל בצורה מסודרת'. אנחנו עד היום כולנו סובלים מהאופן שבו הרפורמה הזו בוצעה. זה נעשה לא נכון לא רק לעובדים אלא גם לשידור הציבורי עצמו, ועכשיו התפקיד של כולנו הוא לראות איך זה  עולה על הפסים. אגב, רייטינג הוא לא המדד לבחינת  הצלחת השידור הציבורי אלא איכות".

ומה עמדתך כשפוליטיקאים ובראשם רה"מ פועלים אקטיבית כדי לחסל כלי תקשורת? מה  מקומך כיו"ר ההסתדרות? זה הרי פוגע גם בעובדים.

"אני בעד תקשורת וכזו שאין עליה לחצים פוליטיים או אחרים. בעד תקשורת שבאמת משקפת לציבור את מה שקורה, תקשורת מגוונת בדעות שלה".

מדברים על משברים במשק, אבל יש גם משבר  בשוק התקשורת. סכסוך עבודה ב"גלובס",  ב"הארץ" וב"דה מרקר", ערוצי הטלוויזיה בטלטלה  עם פיצול. איפה זה שם אותך כיו"ר הסתדרות?

"מעמד העובדים בתעשיית התקשורת הידרדר פלאים  ב–‭20‬ השנים האחרונות וזה עצוב מאוד. לכן אנחנו מנסים לחפש דרכים ביחד עם ארגון העיתונאים לרומם את  מעמד העיתונות. דרך אגב, האמירה של 'מעסיק חזק,  עובדים חלשים' היא קלאסית לתחום העיתונות".

העיתונות מדממת, המצב הכלכלי חמור, אנחנו לא מסכימים על זה?

"גם בתקופה שבה היו רווחים, היה מצב של מעסיק  חזק, 'סטארים' ועובדים חלשים. זו תעשייה שלא יודעת לכבד את העובדים שלה, אפילו בעניין  של צורת הישיבה, האופן–ספייס המוגזם, תופעת הפרילאנסרים. יש מסורת של פגיעה בעובדים בתעשייה הזו ואנחנו צריכים למצוא את הדרך לשנות. אנשים אומרים לעצמם 'אם אני כותב זה מבייש לדאוג  לזכויות שלי - וזה לא נכון". יחד עם זאת, יש משבר  בתעשייה ואי–אפשר לעצום עיניים. את המשבר הזה צריך לפתור ואף אחד לא יודע איך לעשות את זה. התעשייה שלכם מאוד תנודתית אבל היא לא תיעלם. צורכים היום תקשורות בכמויות שלא צרכו בעבר, וכן אני מאמין שבסוף התעשייה תגיע לאיזון. זה נכון  שהענף עובר שינויים, אבל הם כל–כך תכופים שקשה לעשות תכנון לטווח ארוך. צריך להבין את זה ובתוך  זה לראות איך שומרים על העובדים".

זה יפה, אבל כלי תקשורת מפסידים היום.

"באופן עקרוני, עסק לא צריך להפסיד. מצד שני, כשמודיעים שמחר מפטרים 30 עובדים ומבטלים  פונקציות באופן חד–צדדי - זה גם לא מקובל עלי. גם שינוי והבראה צריכים להיעשות בשיתוף. ההתמודדות  עם המשברים שאתם מדברים עליהם ב'הארץ' 'ובדה  מרקר' הגיעה בצורה של הנחתות - 'זה מה שאנחנו  רוצים וזה מה שאנחנו עושים - ומחר בבוקר'. אני  לא אומר שלא צריך להבריא עסקים, כולל עיתונות.  עסקים לא צריכים להפסיד, זה לא מחזיק מים, אבל  ההבראה צריך לעשות בשיתוף".

עד כמה אתה מעורב במשברים המאוד מתוקשרים של שוק התקשורת?

"בגלל האופי המיוחד של המקצוע נתתי לארגון העיתונאים הרבה מאוד עצמאות ואם אין אלי פנייה מפורשת אני לא מתערב. אני עושה את זה מתוך כבוד לחופש העיתונות ומכיוון שזו הייתה ההסכמה  הבסיסית עם ארגון העיתונאים ואני מכבד אותה".

יש סכסוך עבודה ב"גלובס", אתה מעורה בפרטים?

"לא בפרטים, וכל עוד לא תהיה פנייה אלי - לא  אתערב. אם תהיה פנייה אעזור".

עמירם ברקת ונעמה סיקולר

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן