שותף מתוך המהדורה 29/03/2018 G

בחפץ לב

הרבה אחרי חצות בלהב ‭ .433‬ בחדר חקירות מצולם יושב ניר חפץ, אחרי ימי מעצר ארוכים והתייעצות קשה עם משפחתו. את דבריו שומעים אונליין כל בכירי הפרקליטות  שמעבירים שאלות. חפץ, שמבין שרכישת אמונם קריטית לעתידו מחוץ לכלא, ”לא שומר  קלפים בשרוול ומספק מידע מטלטל“. ורק סעיף אחד מקשה על סגירת העיסקה: הדרישה  לשישה חודשי עבודות שירות. G בעקבות עדי המדינה בחקירות נתניהו: הלחצים בתאי  המעצר ובחדרי החקירות, הספינים התקשורתיים של כל המעורבים, מאבקי האגו של  עורכי הדין, והפחד האולטימטיבי של החשודים: חילוט רכושם < חן שליטא

Picture
Picture

ה זמן: אחת וחצי בלילה, ראשית חודש  מארס. המקום: חדר החקירות במשרדי  להב ‭ .433‬ ניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו, מי ששימש כמוציא והמביא שלה במשך תקופה ארוכה, חותם על הסכם עד מדינה. שעה קודם לכן עוד התעקשו החוקרים ובכירי הפרקליטות  לבדוק פרטים אחרונים בעדותו של חפץ. ”היה לחץ להחתים אותו במהלך ימי המעצר, ומצד שני  רצון לבדוק עד הרגע האחרון עניין מסוים“, משחזר  גורם שליווה את המתרחש. ”החוקרים רצו לדעת  מה בדיוק נאמר, מי אמר, איפה הוא עמד. גם כדי לבדוק מהימנות וגם כי הייתה לאותה סיטואציה  משמעות מסוימת“.

וזה היה משמעותי לסגור את הקצוות בכזו  שעה? הרי לא מדובר בפצצה מתקתקת.

”במשאים ומתנים כאלה אין יום ואין לילה,  ומאחר שמדובר בתיק כל–כך רגיש, אז היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי  ניצן, הפרקליטה המלווה ליאת בן–ארי ומנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות תל אביב, יהודית  תירוש, היו כל הזמן על הקו. עורך הדין של חפץ, אילן סופר, דילג בין חדר המעצר שבו ישב חפץ  לבין החדר שבו ישבו החוקרים“.

למה היה צריך את החדרים הנפרדים?

”התביעה לא רוצה לקנות חתול בשק, היא רוצה למשש כמה שיותר מהסחורה. והחשוד לא  רוצה לתת יותר מדי, לפני שנחתם הסכם. הסנגור מעדיף להיות זה שמדבר במשא ומתן, כי הדברים שיגיד הקליינט שלו מחייבים הרבה יותר מאלה  שלו. למרות שאם ההסכם מתבטל, אסור לתביעה ממילא להשתמש במידע הזה כראיה והוא מוגדר כחומר מודיעיני. בכל אופן, כשחפץ נזכר בפרטים  שלגביהם נשאל, הוא נלקח לחדר חקירות מצולם, וסיפר את מה שסיפר, כשכל בכירי הפרקליטות מאזינים לדברים אונליין מרחוק, ונותנים בעצם  את ברכת הדרך להסכם“.

הוא ידע שהוא מצולם?

”ככלל, תמיד מתעדים את מה שקורה בחדרי  חקירות. אבל זה לא על השולחן. אתה לא אומר לעד  מדינה, אני מצלם אותך כרגע, וגם לא שמישהו  צופה בו מרחוק“.

מה שכנע אותו לשתף פעולה?

”נתחיל מזה שעורך הדין שלו ירון קוסטליץ נשכב על הגדר כדי שלא ישקול את זה. חפץ רצה לקבל החלטה כשכל האופציות פתוחות וביקש חוות דעת שנייה. את אילן סופר הוא הכיר כשעבדו יחד כיועץ תקשורת וכעורך דין עבור משפחת גינדי. הדבר הראשון ששניהם ביקשו לוודא היה מה עמדת המשפחה של חפץ. המשטרה במקרים האלה מאפשרת לחשוד להיפגש עם המשפחה בפיקוח משטרתי כדי שלא יועברו מסרים במהלך המפגש.

”אפשרות נוספת היא שעורך הדין הולך לבדו למשפחה ושומע את דעתה. ככל שהחשוד בעל רקע נורמטיבי יותר, כך השיקולים שמנחים אותו בקבלת ההחלטה הם נורמטיביים וסטנדרטים יותר, ולמשפחה יש משקל גדול יותר. המשפחה של חפץ הייתה חלוקה בדעתה לגבי החתימה על ההסכם,  אבל אמרה שהיא תומכת בכל מה שיחליט“.

חוץ מהמשפחה, יש עוד מעגלים חברתיים.

”נכון, במקרה של חפץ, היה גם החיבוק של תומכי  נתניהו, שזה לא משהו שקל לזלזל בו. כששתק בימי  המעצר ראו בו גיבור, מירי רגב פרגנה לו. כל עוד הוא שתק, הוא נתפס בעיני תומכי הליכוד כדמות  נערצת. במחנה יהודה התייחסו אליו כמו אל מלך,  כי ראו בו את מי שעזר לנתניהו להגיע לשלטון“.

מה זה משנה מה חושבים עליו עכשיו במחנה  יהודה. הרי גם אם לא היה עד מדינה, הוא היה כנראה עסוק בהכנות למשפט ולא בליווי פוליטיקאים בשוק.

”ביבי לא ממשיך לעבוד עד להגשת כתב האישום? אז למה שחפץ לא ימשיך לעבוד עד  שהמשפט יסתיים? זה הרי יכול לקחת שנים“.

אז למה הוא לא עשה את זה?

Picture

”הוא שוכנע שיש משמעות למומנטום, ועדיף לסגור הסכם עכשיו כשכל הגורמים ממילא ’על  זה‘. ברגע שהחבילה תיפרם והם כבר לא ישבו ימים  שלמים במשרדי להב, כל דבר יהפוך לסאגה, ויהיה יותר קשה להשיג הסכמה של כולם. הוא הניח שמה  שלא ישיג עכשיו, הוא לא ישיג אחר כך. כרגע המערכת ייצרה תחושה של דחיפות ששירתה גם  אותו. המחיר היה עלול לעלות בחלוף הזמן“.

מה הייתי מגלה לו הייתי זבוב על הקיר בחדר הזה?

”שחפץ הבין שהדרך שלו לצאת בתנאים הכי טובים היא בזה שיכבוש את אמון החוקרים. כשהבין  שהמשחק נגמר, הוא לא שמר קלפים בשרוול. אפשר לומר שהוא שיתף את החוקרים באינפורמציה שהיא  למעלה ממה שסוכם וממה שציפו לו“.

אנחנו צפויים לשמוע על תיקים חדשים?

”זה עניין של הגדרה אם מדובר בתיקים חדשים  או בהרחבה של הקיימים. יש מידע מטלטל. סיפורים שלא סופרו עד היום. השיתוף הזה מצידו מבטיח שהוא לא יקרוס במהלך המשפט, כי לא יהיו שפנים שישלפו פתאום מן הכובע. אם אתה חושף רק ‭ 90%‬ מהווידוי ומסתיר אפילו רק ‭ 10%‬ של חומרים  בעייתיים, זה עלול להיות בעייתי. והסנגורים  יחשפו את אותם ‭ 10%‬ במהלך המשפט וישתמשו בהם כדי לומר ששום דבר לא השתנה אצלו. גם אם  הדברים מביכים, עדיף שיצאו עכשיו“.

Picture

לכן גם יצא הסיפור על מותו של שותפו  של חפץ לניווט בבה“ד 1 ב›?1984‬ זה חלק מאסטרטגיית ההגנה שלו?

”יש איסור פרסום על החומרים שנחשפים בעדות.  לא ניתן להתייחס אליהם“ (גורמים אחרים שנשאלו בנושא, טענו כי הרבה יותר הגיוני שהמדליפים יהיו אנשים לעומתיים לחפץ, שמבקשים להשחיר  אותו ולסגור עמו חשבון מסיבות שונות).

הייתה הרבה ביקורת ציבורית על כך שחפץ השיג חסינות מלאה.

”הפרקליטות רצתה שישה חודשי עבודות  שירות, סופר התעקש שאם כך, הוא ילך למשפט,  כי הבטיח לחפץ חסינות מלאה (כפי שנסגר לבסוף). בחישוב הכולל זה כנראה ישתלם לוותר לו. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה זיכוי בתיק שבו היא מאשימה ראש ממשלה. היא מעדיפה להדק את  הראיות, מתוך הנחה שאם תשיג הרשעה מכובדת, הביקורת הציבורית על כך שחפץ השיג חסינות  מלאה, תישכח“.

הספינים שסביב הגיוס:

מי אומר מה, ומדוע

פרקליטו של חפץ, עו“ד אילן סופר, סירב להגיב לדברים הללו, כמו גם לביקורת שהשמיעו עורכי דין פליליים כלפי סנגורים שמוכנים לייצג עדי מדינה, ונתפסים כמועלים במהות  המקצוע. סופר, כזכור, ייצג גם את מיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות, ששימש כנציג התאגיד הגרמני תיסנקרופ בישראל ונחשד במתן  שוחד. פרקליטיהם הקודמים של חפץ וגנור, ירון קוסלטיץ ונתי שמחוני, התפטרו בעקבות החלטתם של מרשיהם לשמש עדי מדינה. יש אומרים שאף הופתעו כשגילו את המהלך שהתרחש מאחורי גבם.  קוסטליץ ושמחוני לא השיבו גם הם לפניית ‭ .G ‬

לעומתם, גורמים שמצויים בהליכי המשא ומתן  מול עדי מדינה, פחות מופתעים מהמהלך. ”חשודים שמעוניינים להפוך לעדי מדינה מעדיפים שתהיה חומה סינית בין עורך הדין שייצג אותם מול המשטרה עד אותו הרגע, לבין עורך הדין שמנהל עבורם את המשא ומתן. לראשון אתה מספק את הגרסה שאומרת שלא שעשית כלום, ומול השני  אתה שופך את כל קופת השרצים שלך“.

עורך דין אחד לא יכול להתמודד עם שתי הגרסאות?

”קשה מאוד לזגזג. זה כמעט לא אנושי. יש עורכי דין שמבינים את זה, ויש כאלה שעדיין מאוכזבים שהלקוח ניהל משא ומתן מאחורי גבם. בפרט כשהם גם מאמינים שזה לא נכון עבורו. מי שמעוררים את עיקר ההתנגדות להסכמים האלה הם פרקליטיהם של ראשי משפחות פשע. הם לא יכולים לייצג עדי  מדינה, כי הלקוחות שלהם אף פעם לא יהיו כאלה, אלא יהוו תמיד את העבריינים הראשיים בתיק.  מעמדה כזו, קל לעשות דה לגיטימציה לאחרים“.

כתחליף לתגובה, הפנה אותנו סופר לכנס שנערך  לאחרונה מטעם ”מקור ראשון“ והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בהשתתפות פרקליט המדינה וסופר  עצמו. במהלכו, הגדיר עצמו סופר כ”חייל בתעלות הביוב של מערכת המשפט הישראלית“ והצהיר כי  ”אף פעם לא פגשתי את שי ניצן, למרות שידעתי שהוא נמצא בכמה מקרים מעבר לטלפון. אבל אני  מגבה את דבריו בנוגע לעדי המדינה“. ניצן הצהיר קודם לכן כי מעולם לא ביקש מעדי מדינה לשקר, וכי עד המדינה הוא חלק מארגז הכלים של רשויות החוק במלחמתם לטיהור השחיתות השלטונית.

בתיקים שבהם חשוד נתניהו נחתמו הסכמים  עם שני עדי מדינה נוספים מלבד חפץ. ארי הרו, ששימש כראש הסגל של נתניהו, ואיש אמונו  של נתניהו במשרד התקשורת, המנכ“ל לשעבר שלמה פילבר. גנור חתום על הסכם בתיק שבו  נתניהו איננו מוגדר כחשוד. אבל גיבורי הפרשה,  המקורבים לנתניהו, צפויים להערכת מפכ“ל המשטרה לעמוד לדין, כפי שהצהיר לאחרונה רוני  אלשיך בראיון ל“מקור ראשון“.

האם מספרם של עדי המדינה עולה על אלה של הנאשמים? בשורות התביעה מאמינים שאם וכאשר יוגשו כתבי אישום בתיקי נתניהו, יקבלו המספרים  הללו פרופורציות אחרות. נכון לעכשיו, ההערכות הן שהאמירות המתלהמות כנגד עדי המדינה מצד  ראש הממשלה (”לא חשוב שתגידו שקרים הזויים  - העיקר לכלכו על נתניהו“) ויו“ר הקואליציה דוד  אמסלם (”הבת שלי לא תתחתן עם עד מדינה“), לא  הצליחו לפגוע במוטיבציה של אותם עדים. ”אנשים יודעים לזהות את האינטרסים מאחורי האמירות  הללו וממשיכים לשתף פעולה“, אומרים גורמים שמכירים את הנעשה בתיק.

האם זהו המצב האמיתי, או רק אמירה שנועדה להפיח מוטיבציה באותם עדים? לא קל לפענח את הספינים שליוו את חקירותיהם של ארבעת עדי המדינה; כשרשויות אכיפת החוק והסנגורים שליוו אותם, מתקוטטים אפילו סביב השאלה למי היה אינטרס להדליף את אותן ידיעות לתקשורת שבישרו כי בשעות הקרובות עתיד להיחתם הסכם עם אותם עדי מפתח.

הרשויות מאשימות את הסנגורים בכך שהדליפו את הידיעות הללו, כדי לצייר את הפרקליטות ואת המשטרה כגופים חלשים והססניים, שגם כשמונח בפניהם עד שמבקש לחתום, הם מבקשים למרוח זמן  ולמשוך עוד כמה ימים במעצר. הסנגורים, לעומת זאת, לא מבינים למה להם להדליף על הסכם שטרם נחתם. הדלפה כזו הרי מציירת את הלקוח שלהם כמי שכבר להוט לחתום ולהסגיר אחרים, ואם תחליט המשטרה שלא לחתום איתו, יהיה לו קשה להתנער מתדמית השטינקר שכבר דבקה בו. עוד טיעון שהם מעלים הוא שפרסום מוקדם יכול לגרום לחשוד אחר למהר ולחתום על הסכם, ואז עדותו של הלקוח שלהם תהפוך למיותרת.

Picture

ההערכות הן שהאמירות המתלהמות מצד רה"מ לא  הצליחו לפגוע במוטיבציה של עדי המדינה (באיור:  שלמה פילבר). ”אנשים יודעים לזהות את האינטרסים  מאחורי האמירות הללו וממשיכים לשתף פעולה“, אומרים גורמים שמכירים את הנעשה בתיקים "הפרקליטות (באיור: שי ניצן) רצתה עבודות שירות  לחפץ, אבל הוא סירב", אומר גורם מעורב. "המדינה ויתרה כי היא לא יכולה להרשות לעצמה זיכוי בתיק שבו היא מאשימה ראש ממשלה. היא מעדיפה להדק את הראיות, מתוך הנחה שאם תשיג  הרשעה, הביקורת על הסכם עד המדינה תישכח“

”הביטוי שחוקרי המשטרה אוהבים להשתמש בו  הוא שהרכבת עוזבת עוד מעט את התחנה“, אומרים  גורמים המקורבים לחקירה. ”אם את מחפשת ביטוי ציורי אחר, אז החוקרים הם כמו מוכר ארטיקים על  שפת הים, שמאיים כל רגע שהוא הולך. זה קרב  מוחות. דילמת האסיר הקלאסית. בהתחלה זה מרומז,  ואחר כך נעשה יותר בוטה. אומרים לך ’יש לך עכשיו  הזדמנות, חבל, את תישארי לבד, כולם חותמים. לא אותך אנחנו מחפשים, אנחנו רוצים להגיע אל האחראים האמיתיים, למה שתשכבי על הגדר בשביל  אחרים‘. את יכולה להחליט שתבוא עוד רכבת ויבוא עוד מוכר עם ארטיק, ולחכות לרגע האחרון שולה זקן סטייל - שחתמה על הסכם ארבעה ימים לפני הכרעת הדין בעניינה. אבל יכול להיות שפספסת את ההזדמנות וכבר לא ישמחו לקנות ממך את הסחורה, כי מישהו אחר סגר עסקה לפנייך. בסוף מספר עדי  המדינה בתיק הוא לא אינסופי“.

המקל והגזר: חילוט הכסף

מפחיד יותר ממאסר

Picture

הרבה תלוי בבחירת חוקר שיוצר כימיה טובה עם  העד הפוטנציאלי. ”אם חשוד יבקש שאת המשא ומתן  ינהל חוקר מסוים, כי איתו הוא מרגיש בנוח, נזרום  איתו, כי חשוב לנו ליצור תנאים של יחסי אמון“,  אומר אדם שמלווה את המשא ומתן. ”מהניסיון שלי, אנשים אוהבים לדבר עם אנשים כמוהם. עבריינים כבדים אוהבים חוקרים עם סלנג עברייני. ואם הם לא במעצר, אז לא פעם הם מבקשים לקיים את  המפגש על שפת הים, מקום חזק באקלים העברייני, ואנחנו נענים לזה. עברייני צווארון לבן מתקשרים  טוב עם אקדמאים, שמכירים את העולם הכלכלי. יש לנו גם כמה חוקרות מצוינות שם. אם אדם נפתח  לחוקר מסוים, נמשיך את השידוך. כמו שיש אנשים שנרגעים כשנותנים להם להיפגש עם מנהל הבנק, כך יש את אלה שרוצים להיפגש עם מנהל החקירה  או עם ראש לה“ב כדי לעשות את התפנית. אם זה  מה שיגרום להם לדבר, אנחנו הולכים עם זה. בסוף זה מפגש רצונות. אנחנו מעודדים אותם לקבל החלטה שתעזור לנו לקבל את התמונה המלאה ותיטיב עם חקר האמת, אבל הם אלה שמניחים את  ההצעה על השולחן“.

בשביל הפרוטוקול, תנאי המעצר המזעזעים גם תורמים את חלקם, בעיקר אצל מי שזו הפעם הראשונה שלו במעצר.

”זה נכון שתנאי המעצר לא נוחים, ושהחקירה לא מתנהלת תמיד כמו שיחת סלון ידידותית, אבל אנחנו לא מאמינים שתנאי המעצר הביאו אנשים  לכדי שבירה. זה אקלים שמסייע לקבל תוצאה,  אבל ההחלטה, בעיקר אצל עברייני צווארון לבן, היא מאוד רציונלית. בגלל זה גם לא תראי אנשי צווארון לבן שחוזרים מעדותם בבית המשפט. אלה  עדים מאוד קרים, שיודעים לנהל סיכונים. אין פה את אותו ניגון על רגשות שיש בעולם העברייני הקלאסי שמדבר על נקמה. מה שמניע אותם הוא בעיקר השיקול הכלכלי. אנשים מוכנים לשלם הרבה כדי לא לשבת בכלא, אבל גם מוכנים לשבת  במאסר, כדי שלא יפגעו להם בכסף“.

ניר חפץ, לפי הפרסומים, כעס על נתניהו שדחה את מסירת העדות שלו ובכך גרם להשארתו במעצר. פורסם גם שהחליט לפתוח את הפה אחרי ששמע עדות של שרה נתניהו שמבקשת להפליל אותו. מה זה אם לא נקמה בבוס שלא סופר אותך?

”אנחנו לא נתייחס לחומרי חקירה. להזכירך, יש  עליהם צו איסור פרסום“.

גנור מהווה את הדוגמה הקלאסית לתזה שרואה במנוף הכלכלי את כלי הלחץ המשמעותי ביותר. ”גנור העדיף לשבת שנה בכלא ולהישאר אדם  אמיד“, אומר אדם שהיה שותף למגעים איתו. ”שיתוף הפעולה שלו נבע בכלל מעבירות המס שנתגלו בהקשר שלו, ולא בגלל החשדות נגדו בפרשת הצוללות, שאותם להערכתו היה צולח  בקלות. הוא הודה מיד בעבירות המס. ויותר מזה, הבין שגם אם יצא מהסיפור של הצוללות, הראיות  בענייני המס סוגרות עליו, ונכסיו יחולטו. העבירות הכלכליות הפכו בשנים האחרונות לגורם לחץ גדול מאוד, בזכות הענישה של בית המשפט בכל הקשור להלבנת הון. המשטרה לא מתחילה חקירה פלילית לפני שהיא בודקת את ההתנהלות הפיננסית שלך.  קנית בית? איך? מאיפה הכסף? יש התייחסות  מדוקדקת גם לנכסים ולא רק לחשבון הבנק“.

אז גנור העדיף לשבת שנה בכלא במקום עשר  שנים, להיקנס בעשרה מיליון שקלים, ולשמור  לעצמו סכום גדול יותר. ערן מלכה, קצין המשטרה  בפרשת רונאל פישר, דאג גם הוא להיבט הכלכלי. בהסכם שעליו חתם כעד מדינה נקבע שמלכה ”לא  יותקף כלכלית“. זכויות הפרישה שלו מהמשטרה,  כולל הפנסיה, נשמרו. וסוכם שכספים ורכוש שנתפסו אצלו, לא יחולטו, גם אם יתברר שהם קשורים לעבירות שעבר. מלכה הקפיד פחות לסגור את הקצוות בנוגע לתקופת המאסר. הוא נשלח לשבע שנים בכלא.

המניפולציות שברקע: ניתוק,

לחץ, הפחדות ואז הצעה

ההערכה הרווחת בקרב הסנגורים היא שהמשטרה להוטה להגיע להסכם בזמן שהחשוד עדיין תחת לחץ המעצר, כיוון שבבית הוא עלול  לשנות את דעתו ולסגת. ”המשטרה עוטפת אותם בבועה מנותקת מהעולם, מציירת להם הווה ועתיד  שחורים, שאי אפשר להיחלץ מהם, ואז מושיטה להם  יד בדמות הסכם“, אומר סנגור שמתמודד מול אותם  עדים. ”מפעילים עליהם הרבה מאוד מניפולציות.  צועקים עליהם שהם שקרנים ונוכלים“.

מה אתה רוצה, שילטפו להם את הראש?

”אם תשמעי את הקלטות האלה, את תבכי. כשבראש הצוות עומד המפכ“ל והמטרה המרכזית היא ראש הממשלה, כי עליו תקום או תיפול היוקרה של כל המערכת, אין מקום להפגין רחמים או גדלות נפש ואפילו לא ליהנות מהספק. אף אחד לא סופר אותך במאבק האדירים הזה שבין ביבי למערכת  אכיפת החוק. התקשורת עוזרת להם, כי כל דבר  שאומרים על ביבי נדבק. כל מי שמעיד נגדו -  מאותרג. אף אחד לא מערער על שום אקסיומה. את  עוד תראי איך חפץ, שלא נחשב לחביב הברנז‘ה, עוד יהפוך לצדיק עם הזמן בזכות הפיכתו לעד  מדינה“.

סנגור אחר מוסיף גם הוא דוגמאות למניפולציות  אופייניות. ”כאילו במקרה, ישנו עיתון שזרוק על השולחן, ומעביר את המסר שהדליפו החוקרים יום קודם לכן. מביאים לך את האישה והילדים עם הריח  של השמפו, כשאתה עשרה ימים לא התקלחת. והם בוכים. ואז מגיעות המצלמות בדרך לדיון ואתה חוטף הלם מהן, ואחרי זה גם מהשופט שאומר שהחשדות נגדך מתחזקים, ומבין שהחיים שלך  נגמרו. זה או שאתה מתאבד או שאתם חותם“.

Picture

מערכת אכיפת החוק יכולה להקל בזה ראש מול התקשורת, אבל גם היא יודעת שתנאי המעצר עבור אנשים כאלה, שהכירו את בתי המעצר רק מהסרטים, מהווים נקודת פתיחה לא רעה כדי להעביר להם את המסר. המעבר מהבית המפנק שממנו באו לתא מצחין שבו המקלחת משמשת גם כשירותי בול פגיעה, לא מבשר טובות על העתיד הצפוי. גנור האסמטי הושם בתא מעצר עם מעשנים כבדים, ורק כשהחלו המגעים להפיכתו  לעד מדינה, שוכן במשרדי להב. את חפץ, לפי  תלונותיו בהארכת המעצר, אכלו הפשפשים. אגב, בעקבות אותו נאום בבית המשפט, שופרו תנאיו בצורה משמעותית. מה שגרם לאוהדיו להתרפק על האסטרטגיה התקשורתית המתוחכמת שהוביל גם מתא המעצר.

"אם תשמעי את הקלטות של החקירות, את תבכי",  אומר גורם שמעורב בהן. "כשהמטרה המרכזית היא  רה"מ, אין רחמים או גדלות נפש. במאבק האדירים  הזה שבין ביבי למערכת אכיפת החוק (באיור:  היועמ"ש מנדלבליט), אף אחד לא סופר אותך" "מיקי גנור העדיף לשבת שנה בכלא ולהישאר אדם  אמיד“, אומר אדם שהיה שותף למגעים בהתייחס  לחששות מחילוט. ”שיתוף הפעולה שלו נבע בכלל מעבירות המס שהתגלו ולא בגלל החשדות בפרשת  הצוללות, שאותם להערכתו היה צולח בקלות"

עו“ד ז‘ק חן, סנגורו של איש העסקים שאול  אלוביץ', שאינו עד מדינה ונמצא כיום במעצר בית, תיאר בבית המשפט כיצד הובא מרשו בן  ה–‭,70‬ ”איש עסקים ידוע ומקובל, בעלים בשרשור של החברה הגדולה במשק“ לתא המעצר באחת  בלילה, בקושי עצם עין, הוקפץ בארבע בבוקר כדי שתתבצע ספירה בתאים, ובשמונה שוב הובל לחקירה שנמשכה עד הלילה, במטרה לחלץ ממנו  הודאה בתיק ‭ .4000‬ את שעון היד וטבעת הנישואין הורידו לו, כמו גם את העגילים מאוזניה של אשתו  ואת התמונות מהקירות. הכול כדי להמחיש לו, לטענת ההגנה, את מה שצופן העתיד למי שקיבל  לכאורה טובות הנאה בשווי מיליארד שקל. ”אמרו  לו, התיק סגור, אשתך עצורה, הבן שלך עצור,  מבית הסוהר כבר לא תצא חי, ואם כן, אז תישאר חסר כול כי נחלט לך את כל הרכוש. ומה שיישאר לך להיות זה שומר בסופר. אז תחשוב טוב אם אתה  רוצה להמשיך לשקר או לשנות פאזה“.

האם הלחץ שהופעל עליו נועד להפוך גם אותו  לעד מדינה? הדעות חלוקות. אלוביץ' נחשב לחשוד בכיר ולמי שהתעשר בעקבות יחסיו עם נתניהו - שני דברים שלא מאפשרים לסגור עסקה כזו, שלא לדבר על הביקורת הציבורית הנוקבת שתעלה  במקרה כזה. מצד שני, בתחום הצווארון הלבן הגבולות לעיתים מטושטשים יותר, ואם המשטרה הייתה משווקת את נתניהו כעבריין העיקרי, הרבה מעל כל השאר, ייתכן שזה היה אפשרי. אלוביץ', מן הסתם, היה מבקש לסגור במסגרת העסקה גם חסינות עבור אשתו ובנו שנחקרו באזהרה בפרשה. ההערכות הן שכעת זה כבר מאוחר מדי.

המעבר לחקירה בלהב במסגרת המשא ומתן על חתימת ההסכם, מהווה עבור אותם נחקרים שיפור  עצום, בהשוואה לשעות הבלתי נסבלות בתא.  סנגור: ”כשאת מתחילה עסקת עד מדינה, את  נחקרת בלהב, שנראה כמו קיבוץ. יושבים בחדר עם  החוקרים, שותים יחד קפה. צוחקים. אתה נמצא עם עורך הדין שלך רוב הזמן. בן רגע אתה הופך מאבק  אדם לאדם. פתאום רואים אותך. צ‘פחות, מדברים  בגובה העיניים, זה הבדל תהומי. אף אחד לא אומר, בטח לא בדיעבד, שבגלל תנאי המעצר הוא נשבר וחתם. אלה אנשים חזקים ומתוחכמים שמסוגלים להתמודד עם לחץ נקודתי אבל ברור שלא קל להם. חשוד שהולך לישון על זה בבית, מתחיל לפתח מחשבות שניות ומרגיש נוח יותר לדחות הסכם,  לטובת התמודדות עם המשפט“.

”אפשר להתעלם מהמציאות, אבל היא עדיין  שם, מעבר לפינה“, משיבים במשיכת כתף בצד  שכנגד. ”מי שחותם הסכם, מבין שהראיות סוגרות  עליו, זה לא אדם שמציג אליבי מושלם. ואגב, ככל שהעד מתקדם במסירת המידע, הוא נקשר יותר לרעיון ולטובות ההנאה שיקבל במסגרת ההסכם. מתחילה זהות אינטרסים בינו לבין המשטרה, לא  זהות מוחלטת, כי בכל זאת, הם לא ממש באותו צד, אבל אם יש כימיה עם החוקר ואתה כבר בתהליך, אתה מתמסר באופן טוטאלי - כי אתה מבין שזו  ההזדמנות שלך להיוולד מחדש“. ¿ ‭ chen-s@globes.co.il

בדברים שנשא בכנס אמר עו"ד אילן סופר (באיור),  פרקליטו של חפץ, כי ”אף פעם לא פגשתי את שי  ניצן, למרות שידעתי שהוא נמצא מעבר לטלפון.  אבל אני מגבה את דבריו בנוגע לעדי המדינה“. ניצן הצהיר קודם לכן כי מעולם לא ביקש מעדי מדינה לשקר

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן