שותף מתוך המהדורה 12/08/2018 nadlan

תכנון גני שעשועים הוא

לא משחק ילדים

העיריות מוציאות מיליוני שקלים בשנה על הקמה ותחזוקה של גני שעשועים, שלא בהכרח מתאימים לילדים ואינם ידידותיים להורים • "מי שמזמין גנים לא תמיד מבין  בילדים" / שירי דובר

Picture

גן הסנהדרין בירושלים (מימין) והגינה בשרונה בתל אביב. להגיב לטופוגרפיה

צילומים: עיריית ירושלים ושאטרסטוק

Picture

כיכר רבין בתל אביב, שעות אחר הצהריים. לצד הבריכה האקולוגית, האנדרטה לשואה ולתקומה שיצר האמן יגאל תומרקין  ממתכת ומבטון לפני יותר מ–‭40‬ שנה, משמשת אטרקציה לפעוטות, כאילו מדובר בגן שעשועים. הם מטפסים בצהלה על מדרגת הבטון ונכנסים לחלקה הפנימי של האנדרטה. הם צועדים תוך שמירה על שיווי משקל על מוטות הברזל החלודים, וקופצים חזרה לקרקע. לא הרחק משם ממוקמים כמה גני שעשועים. יש בהם כל מה שמבוגר מאמין שילד צריך. את  הילדים, כך נראה, האנדרטה הקודרת מושכת ומאתגרת לא פחות.

"גיליתי שרבים מגני השעשועים בערים לא עונים על צרכים אלה, ומי שמזמין גנים ועוסק בזה, לא תמיד  מבין בילדים", אומרת יערה בשן חכם, שאת עבודת המאסטר שלה בעיצוב תעשייתי עשתה על התאמת מתקני המשחק להתנהגות ולצרכים של ילדים.  לדבריה, "כשבונים גן שעשועים צריך לזכור מי הצרכן. פעם ביקרתי בגן גדול מאוד שבו היו 20 מגלשות ולא היה בו מתקן מתח אחד. אני נוהגת  להשוות זאת למזון, ולשאול - האם הגנים נותנים מענה לכל אבות המזון? זו לא חוכמה שיש לעירייה פארק דגל  גדול, שאפשר להגיע אליו ברכב. זה כמו שפעם בחודש תלכו למסעדה טובה ותאכלו את כל אבות המזון. השאלה היא מה אנו צורכים ביומיום.

"בסקר שערכתי לפני שמונה שנים בדקתי 700 גנים וגיליתי שיש מעט מאוד מתקני מתח. לפעילות בגני שעשועים יש השפעה גדולה על היציבה של הילדים ועל מוטוריקה עדינה, אך העיריות עושות לעתים חישובים של סיכון ותביעות, למרות שאירועי פגיעה שכאלה הם נדירים. השיקולים של העיריות מתחשבים יותר בעלויות ובנראות ופחות במטרות. אז התחילו להיכנס לשימוש משטחי הגומי הסינתטיים לגנים  והמתקנים הנגישים".

"אין חומר בעולם שמשתווה לחול"

בעבר, נזכיר, הסתיימה כל גלישה במגלשה בנחיתה בארגז החול. כשוחרת טבע, בשן חכם מצירה על ריבוי הפלסטיק בגנים, ועל היעלמות החול שיצא מהאופנה בשל סיכונים תברואתיים שבשמירה על ניקיונו.

"אין חומר בעולם שמשתווה לחול",  היא אומרת. "קשה לי שילדים כבר לא נוגעים בחומר טבעי. אחר כך תוהים למה יש יותר בעיות של ויסות חושי. בדקתי וגיליתי שמקרי הפגיעה מחול הם נדירים. יש היום מכונות ניקוי וסינון, שלהפעיל אותן שלוש פעמים בשנה במשך עשר שנים זה כמו לעשות חיפוי גומי, אותו יש להחליף ממילא כל חמש שנים. מדובר לדעתי  בהימנעות העיריות מתחזוקה שוטפת".

בשן חכם הכינה באחרונה יחד עם האדריכלית יפעת גל שפייזמן, מסמך הנחיות לתכנון ובטיחות גן המשחקים הטבעי בחצר מוסדות חינוך.

עבודה זו, שנעשתה בהזמנת משרד החינוך, מציעה דרכי שימוש בחומרים  טבעיים דוגמת בולי עץ, סלעים וחול.  בשן חכם: "אומרים שאנחנו שומרים על מה שאנחנו מעריכים. אם הילדים לא ילמדו להעריך את הטבע, מי  ישמור עליו?"

האדריכל מאיר יגוד, חוקר אזורי משחק וגני שעשועים, מזכיר שהגינות הציבוריות וגני השעשועים הם חלק אינטגרלי מהשכונה ומהמרקם האורבני. אין צורך להזכיר כי מושקע בהם כסף רב, ולא רק בשנת בחירות  לרשויות המקומיות. "במקומות בהם יש מחסור בשטחי ציבור, כמו למשל במזרח ירושלים, יש ניסיון לעשות מכפלה - כך שחצר בית ספר מגודרת תוכל להפוך לנגישה לאורך כל שעות היממה. נהוג לחשוב על אזורים כקטגוריות נפרדות, אבל יש חשיבות לאינטגרציה ולעירוב שימושים. היום מאוד מקובל שקניונים מקימים אזורי משחק לילדים כדי למשוך קונים. הילדים משחקים וההורים קונים. אמנם אני לא חסיד גדול של קניונים, אבל אפשר ללמוד מהם כיצד מרקם אורבני  עונה על כמה צרכים בו זמנית".

אם אכן נצא מהקניון, לדברי יגוד, גני המשחקים צריכים להיות במקומות  "לא סטריליים", כאלה שנצפים למשל על ידי בניינים, מוסדות ובתי  קפה. "הדוגמה הקלאסית מדברת על האדריכל ההולנדי המיתולוגי אלדו ואן אייק, שהקים באמסטרדם ורוטרדם שאחרי מלחמת העולם השנייה, גני משחקים בכוכים של בניינים  שהושמדו, אותם הוא כינה גני כיס",  מזכיר יגוד, "ואן אייק ניצל את הרגע ההיסטורי ועשה מאות גנים כשעבד  בעיריית אמסטרדם".

ואם נחזור לזמננו, גן השעשועים לו שואף יגוד נמצא שתי דקות מהבית. מבחינתו, גם אם מדובר במתקן בודד ונגיש שעונה על הצרכים של הילדים -  זה מה שחשוב. "באמסטרדם יש רחובות  שסגרו אותם. הקימו מקטע ברחוב, בו אין כניסה למכוניות ולאופניים, והוא חלק מהמארג של השכונה, מה שאומר שתמיד יהיה מי שיצפה עליו. אפילו אם אלה אנשי בית הקפה הסמוך או המוכר  מהמכולת", הוא אומר.

בניית אופי וזיכרונות ילדות

נקודה נוספת אותה מדגיש יגוד,  היא התאמת הגן לשכונה. גם הוא, כמו  בשן חכם, מברך על שילוב טבע (וחזרה  לחול), אולם מוסיף כי "גן בשכונה אחת לא חייב להיראות כמו גן בשכונה אחרת. חשוב שהגן יגיב לטופוגרפיה  ולסביבה, אפילו בצבעים. גן משחקים בבורסה ברמת גן למשל, שסמוך לבניינים גבוהים, דווקא יכול להיות קשור לאלמנטים של הסביבה. הגנים היום מתוכננים דרך קטלוגים, וזה לא משנה אם הם בקרית שמונה, בכסייפה או באילת. האחראים בוחרים מתקן פלסטיק עם צבעים בוהקים. יש מקום למתן צבעים ולשלב גם צמחייה ומים.

"היום הגענו למצב שבו עיריות  אמיצות כמו בתל אביב, חולון, חיפה וגם קצת ירושלים - מתחילות להבין שצריך להקים גנים לא גנריים. כשגורם ממשלתי רוצה להפוך שכונה למעניינת ושיהיו ממנה בבגרות זיכרונות ילדות, זה יוצר משהו אחר. בירושלים רבים מכירים את גן המפלצת בקרית יובל. כשהייתי ילד  אהבתי לבקר ב'גן עגבנייה'. אני לא יודע אם כך באמת קראו לו, אבל עד היום אני זוכר אותו הודות למתקן  שהיה בו, והיה בצורת עגבנייה.

"עם הבנייה החדשה של היום ממילא כל השכונות בארץ דומות - גני השעשועים נותנים אפשרות להוסיף  לשכונה אופי".

¿ במהלך התכנון בודקים מה הילדים רוצים וצריכים?

"ילדים מחפשים אתגר. אם יש מחסום בגן השעשועים, הם ינסו לטפס  עליו. המתקן אולי בטיחותי, ומי שהקים אותו יכול להיות רגוע, אבל אם הם מחפשים שימוש אחר, לא בטוח שהוא עונה על צורכי המשתמשים. הכסף שמושקע בזה הוא לשווא. לכל ילד יש היום הרבה יותר אתגרים  מרגשים בטלפון ובמחשב".

¿ מערבים ילדים בהחלטות?

"בירושלים הקימו בקרית יובל את פרויקט ספינת הפיראטים. אמנם הילדים השתתפו בתכנון ובחרו בספינה, אבל לא בטוח שאם תראי את הגן תראי הבדל גדול מגנים אחרים. בסופו של דבר אנחנו עושים את ורסיית המבוגרים למה שהילדים  רוצים. זה ככה גם בעולם".

¿ צריך יותר גני שעשועים בישראל?

"צריך יותר גנים שכונתיים וצריך לחשוב עליהם כמו שמעצבים בית - שיהיה אופי. אם מישהו מתכנן את הגן בלי לצאת מהמזגן ולראות את  השכונה, זו בעיה. עיריות מדברות בדרך כלל על מספר הגנים שהוקמו,  אבל הספירה, למרות שהיא חשובה, צריכה להיות גם איכותית וייחודית. אפשר לתכנן עשרות גני משחקים, אבל אין לראות בהם פס ייצור בלי  לעצור ולחשוב על כל אחד לחוד".

ירושלים: 30‬ גנים משודרגים בשנה

בירושלים, העירייה עובדת לפי שיטת מכרזים חדשה במסגרתה ההצעות להקמת גני שעשועים בעיר נבחנות לא על פי מחיר ובקשת הנחה, אלא על פי אטרקטיביות. אורנה פיינגולד, ראש אגף פיתוח אורבני במוריה - החברה לפיתוח ירושלים, מסבירה כי "ההצעה הטובה ביותר היא זו שתביא את המתקנים המרשימים  ביותר", מסבירה פיינגולד.

¿ מה זה אומר "מרשימים"?

"על סמך איכות המתקן, נראות, התאמה לתוכנית ועוד כמה פרמטרים  שהגדרנו. בהמשך מוגשות הדמיות, אנחנו מתאמים ועדת איכות שכוללת את נציגי העירייה ונציגים נוספים, ובה יש פרמטרים ברורים. כל אחד ממלא דוח ומי שמקבל את הניקוד הגבוה ביותר הוא זה שיקבל את העבודה. כתוצאה משיטה זו, ספקי מתקנים שמעולם לא זכו במכרזים מבוססי מחיר, קיבלו הזדמנות להציע. מעבר לנראות יש גם התאמה לגילאים מסוימים, לפעמים לצרכים מיוחדים. חלק מהציון  הוא התאמה לדרישות אלו".

¿ מהי העלות של הקמת גן משחקים?

"עשרות עד מאות אלפי שקלים לגן,  כולל הקמה, הצללה, ומשטח גומי".

¿ כיצד נקבע המיקום?

"עיריית ירושלים, באמצעות מנהלי הרובעים הקהילתיים, מגדירה מדי  שנה את סך השצ"פים (שטח ציבורי  פתוח, ש"ד) שהם רוצים לשדרג או להקים, ועל בסיס זה אגף שיפור פני העיר מגדיר את התקציב לפרויקט  הגנים, בנוסף לגיבוש רשימת הגנים. לפעמים מתקיים שיתוף ציבור כדי  לדעת מה הצרכים".

¿ באיזו תדירות מוקמים גנים?

"אנחנו מוציאים סדר גודל של ‭ 30 ‬ גנים משודרגים מאסיבית, כשמתוך זה חלק קטן הוא גנים חדשים לגמרי.  בדרך כלל מדובר בכ–‭150–100 ‬ שדרוגים קטנים, שכוללים החלפת  מתקן במתקן, או פעולות תחזוקה. לפי הצרכים. כשמדובר בעלות של עשרות  אלפי שקלים, מחליפים את המתקן".

¿ ארגזי החול נעלמו מהגנים?

"הם דווקא חוזרים לאופנה". ¿

"גני שעשועים מגודרים מדי, משדרים לילדים מסר שלא סומכים עליהם. מסר אחר הוא בפומפוזיות ובאופי הגן - אם הוא צבעוני  במיוחד, 'פלסטיקי' ורועש - אנחנו מחנכים למשהו בעל אופי כזה" "צריך יותר גנים שכונתיים וצריך לחשוב עליהם כמו שמעצבים בית - שיהיה אופי. אם מישהו מתכנן את הגן בלי לצאת מהמזגן ולראות את השכונה, זו בעיה. אין לראות בהם פס ייצור בלי לעצור ולחשוב על כל אחד לחוד"

8

פעילויות שגני שעשועים צריכים לספק: התנדנדות קפיצה שיווי משקל טיפוס הסתובבות תלייה גלישה זחילה

מקור: יערה בשן חכם

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן